זכות הבחירה

זכות הבחירה

זכות הבחירה

כנשמה לפני התממשות בגוף פיזי. בוחרת הנשמה את הגוף, ההורים, ונסיבות החיים שיהיו לה כאשר תתממש בגוף חדש.

וזאת בכדי לחוות, ללמוד ולתקן. כאשר המטרה התפתחות  רוחנית. להשלים את מצבור החוויות והלימוד שעליה ללמוד בכדי להמשיך הלאה ללא גוף פיזי לרבדים גבוהים יותר של הקיום.

    בזמן לידה האדם שוכח את בחירת הנשמה, וזאת בכדי שתהיה לו זכות הבחירה, וההחלטות בחייו יהיו תוצאה של בחירה אישית.

על כך נאמר במקורות " הכל כתוב והרשות נתונה".

*אם נמשיל את החיים כרכבת דוהרת, כאשר אנו הנוסעים. הרי יש גורמים שאינם בשליטתנו… הם בחירת נשמה.

לא בחרנו להיות על הרכבת. לא בחרנו את היעד. לא בחרנו את התחנה שממנה התחלנו את הנסיעה וגם לא את התחנה שבה נרד.

אבל הזמן שנבלה ברכבת הדוהרת נתון כולו תחת שליטתנו.

איך נעביר את הזמן זוהי בהחלט החלטה שלנו.

*אפשר לו לאדם שיאשים את הכל וכולם שהוא נמצא ברכבת.

ירגיש קורבן של הנסיבות. ובמהלך כל הנסיעה ישב בצד, לא יוזם, לא מתפקד, לא פעיל.

כל הנוסעים האחרים ייראו בעיניו לא נחמדים ולא חברותיים,

ובמהלך כל הנסיעה הוא ישאל עצמו " מה עשיתי שזה מגיע לי".

יהיו גם מעטים שיחליטו לקפוץ מהרכבת הדוהר. ולסיים את הנסיעה בלי שהגיעו לסוף הדרך.

יהיו כאלה בין הנוסעים שיחליטו" אוקי, אני נמצא כאן ואין לי ברירה. אבל לפחות אנסה להפיק את מירב ההנאה שהרכבת מאפשרת." נוסעים כאלה יסתובבו, יתחברו, יארגנו שירה וריקודים,

ויעבירו את הנסיעה במירב הנוחות וההנאה.

*ויהיו נוסעים שיחליטו " אם אני כבר כאן אנצל את הזמן ללימוד, להארה, ועזרה לשאר הנוסעים."

נוסעים אלו יקראו ספר, ילמדו, יסתובבו ברכבת וימצאו אנשים שזקוקים לעזרה והדרכה ויעזרו להם.

והנסיעה ברכבת תשמש להם כשיעור רב ערך.

*למעשה הנקודה ההתחלתית של כולם הייתה שווה.

אבל כל נוסע בילה את השהות ברכבת בצורה שונה לפי בחירתו .

לכן חשוב שהחלטה ובחירה זו תהייה מודעת.

*כל אדם בחיי היומיום מחליט ובוחר בחירה מודעת עשרות פעמים ביום. אדם הולך לקניות. הוא בוחר את החנות, את הסחורה, הוא מחליט אם טיב המוצר מתאים לו, אם המחיר מתאים לו, ואז משלם.

כאן עובד השכל וההגיון ואין שימוש ברגש.

 

אבל – כאשר אנו מגיעים להחלטות החשובות של החיים, נוסך גם הרגש האגו לעניין. ובמקרים רבים גובר על ההיגיון.
ואז ההחלטה ברוב המקרים לא תהייה החלטה מודעת.

כאשר אנו נתקלים בחיינו בבעיה, הרצון הראשוני הוא לפעול ולהחזיר מיד  מתוך הרגש. בלי לחשוב פעמיים אנו " זורקים" את התגובה הכי פחות מתאימה. שבמבט לאחור "שמה לנו רגל"

בהמשך אותה מערכת יחסים.

*אדם במודעות כאשר הוא נתקל בבעיה, לפני שהוא ניגש לפתור אותה הוא עוצר וחושב. " אוקי , יש לי כאן בעיה. באיזו דרך אנסה לפתור אותה," הוא חושב על כמה תרחישים ומהם בוחר את המתאימה לו ביותר.

זוהי המודעות העצמית.

אפשר לו לאדם שלא יבחר את הפתרון האידיאלי עבורו בגלל נסיבות החיים. ובחירתו היא של הקרבה עצמית.

אבל. החלטתו המודעת יוצרת בתוכו את ההבנה שהוא אינו קורבן לנסיבות. זוהי בחירתו והחלטתו שלו. ולכן הוא היחיד ששולט בחייו ומנווט אותם.

בכל מצב בחיים כדאי לעצור ולחשוב…

האם אני שולט בחיי ?

האם אני מחליט את ההחלטות המתאימות לי ?

איך אני יכול לפתור בעיה זו ?

כמה דרכים ואפשרויות יש לי ?

מה מניע אותי ?

מה חשוב לי ?

לאן אני רוצה להגיע ? ואיך להגיע ?

אדם במודעות הוא אדם עם שתי רגליים בקרקע.

הוא יודע להגשים ולממש.

הוא בוחר בחירות מתוך מודעות, ויודע להתמודד עם מצבים בחייו.

הוא שולט בחייו.

כמובן שהמילה האחרונה נאמרת מלמעלה…

בטי עזרא \ ניו אייג'

זכות הבחירה \ בטי עזרא  ניו אייג'
זכות הבחירה \ בטי עזרא ניו אייג'